ערב טוב...

יום רביעי בערב. כל היום לא יצאתי מהבית. עישנתי היום 7 סיגריות . לא יצאתי לרוץ כבר 3 ימים.

את הבלוג הזה תכננתי להתחיל לכתוב ממש מזמן...
אבל באופנה כמו באופנה, תמיד אפשר לצאת מזה באלגנטיות ולמנח את העיתוי שלי כ - fashionably late
ברוכים הבאים ל - fashion junky . תיאור קולע למדיי למצבי
קצת חומר רקע על השנה האחרונה שעברה עליי כדי להכניס אתכם קצת לעניינים,
שמונה חודשים תמימים עברו עליי בניסיון להתקבל ללימודי תואר שני לאחד מבתי הספר המובילים לאופנה בעולם
שמונה חודשים של עבודה קשה, תהליך מייגע למדיי, ראיון אחד בלונדון. התפטרות מעבודה. ויזה ומה לא עברתי סביב הדבר הזה.
התקבלתי על תנאי . היו חסרות לי סה"כ ( כך חשבתי לעצמי כל הזמן הזה ) -5 נקודות תמימות בשביל לטוס
אחרי 3 פעמים בהן ניגשתי לאותה בחינה בה קיבלתי את אותו ציון בדיוק הבנתי את המסר.
(כן לקח לי הרבה זמן לקלוט) - שככל הנראה ולמרות הכל - לונדון לא מחכה לי....
אז את הפוסט הזה אני מקדישה לסרט "דלתות מסתובבות". כי בחיים כמו בחיים  :)
אתה יכול לתכנן עד מחר. אבל ההוא שם למעלה צוחק.
הפוסט הזה מוקדש למיליון החלומות שהזיתי על חיי בלונדון. על ה-LONDON FASHION WEEK
על מגוון חנויות המעצבים, השווקים ומציאות הוינטאג' שהייתי נוברת בהן ומתמוגגת מאושר גדול שמצאתי,
לאנגלית שלי שייחלתי שתקבל את המבטא הבריטי האהוב עליי. לקייט מידלטון ,סטלה מקרתני, וויויאן ווסטווד ומקווין.
גם אם לא צלח, בסופו של דבר עברה עלי שנה מדהימה.
בכל מקרה, בבלוג הזה אני אשתדל לתקשר בעיקר בתמונות. פחות במילים .
אין טוב מויזואליה ורגש שהעולם הזה מעורר בי.
אז נתחיל ממעצבת חדשה יחסית, לי לפחות - Mary Katrantzou , יווניה דווקא שחיה ועובדת בלונדון. איך לא?