ערב טוב...
יום רביעי בערב. כל היום לא יצאתי מהבית. עישנתי היום 7 סיגריות . לא יצאתי לרוץ כבר 3 ימים.
את הבלוג הזה תכננתי להתחיל לכתוב ממש מזמן...
אבל באופנה כמו באופנה, תמיד אפשר לצאת מזה באלגנטיות ולמנח את העיתוי שלי כ - fashionably late
ברוכים הבאים ל - fashion junky . תיאור קולע למדיי למצבי
קצת חומר רקע על השנה האחרונה שעברה עליי כדי להכניס אתכם קצת לעניינים,
שמונה חודשים תמימים עברו עליי בניסיון להתקבל ללימודי תואר שני לאחד מבתי הספר המובילים לאופנה בעולם
שמונה חודשים של עבודה קשה, תהליך מייגע למדיי, ראיון אחד בלונדון. התפטרות מעבודה. ויזה ומה לא עברתי סביב הדבר הזה.
התקבלתי על תנאי . היו חסרות לי סה"כ ( כך חשבתי לעצמי כל הזמן הזה ) -5 נקודות תמימות בשביל לטוס
אחרי 3 פעמים בהן ניגשתי לאותה בחינה בה קיבלתי את אותו ציון בדיוק הבנתי את המסר.
(כן לקח לי הרבה זמן לקלוט) - שככל הנראה ולמרות הכל - לונדון לא מחכה לי....
אז את הפוסט הזה אני מקדישה לסרט "דלתות מסתובבות". כי בחיים כמו בחיים :)
אתה יכול לתכנן עד מחר. אבל ההוא שם למעלה צוחק.
הפוסט הזה מוקדש למיליון החלומות שהזיתי על חיי בלונדון. על ה-LONDON FASHION WEEK
על מגוון חנויות המעצבים, השווקים ומציאות הוינטאג' שהייתי נוברת בהן ומתמוגגת מאושר גדול שמצאתי,
לאנגלית שלי שייחלתי שתקבל את המבטא הבריטי האהוב עליי. לקייט מידלטון ,סטלה מקרתני, וויויאן ווסטווד ומקווין.
גם אם לא צלח, בסופו של דבר עברה עלי שנה מדהימה.
בכל מקרה, בבלוג הזה אני אשתדל לתקשר בעיקר בתמונות. פחות במילים .
אין טוב מויזואליה ורגש שהעולם הזה מעורר בי.
אז נתחיל ממעצבת חדשה יחסית, לי לפחות - Mary Katrantzou , יווניה דווקא שחיה ועובדת בלונדון. איך לא?
fall - ready to wear 2012
כן כן זו מארי.
העיצובים שלה מאוד מזכירים לי קולקציות עבר של אלכסנדר מקווין. מחמאה אדירה
פשוט אין לי מילים לתאר את האושר הזה. נשיות כובשת. ההשראה לקולקציה נלקחה מעולם הבולים והמסעות בעולם.
שפה רהוטה ומדוייקת להפליא המשלבת בין הדפס לגיזרה. פשוט מדהים. למותר לציין שהייתי הורגת בשביל ללבוש כל אחת מהשמלות האלה.
נקודה נוספת שאהבתי היא היעדר המאמץ לייצר קולקציה שחושפת כ"כ מעט עור עם כ"כ הרבה סקס אפיל.
אם בדרך כלל הדגשים בעיצוב מושמים על צורתו של הגוף והרצון להדגיש חמוקיים, הרי שכאן מדובר בנשיות
נונשלנטית הנעדרת כל צורך לחשוף חלקי גוף. שאפו למארי. אנחנו עוד נשמע עליה
יום רביעי בערב. כל היום לא יצאתי מהבית. עישנתי היום 7 סיגריות . לא יצאתי לרוץ כבר 3 ימים.
את הבלוג הזה תכננתי להתחיל לכתוב ממש מזמן...
אבל באופנה כמו באופנה, תמיד אפשר לצאת מזה באלגנטיות ולמנח את העיתוי שלי כ - fashionably late
ברוכים הבאים ל - fashion junky . תיאור קולע למדיי למצבי
קצת חומר רקע על השנה האחרונה שעברה עליי כדי להכניס אתכם קצת לעניינים,
שמונה חודשים תמימים עברו עליי בניסיון להתקבל ללימודי תואר שני לאחד מבתי הספר המובילים לאופנה בעולם
שמונה חודשים של עבודה קשה, תהליך מייגע למדיי, ראיון אחד בלונדון. התפטרות מעבודה. ויזה ומה לא עברתי סביב הדבר הזה.
התקבלתי על תנאי . היו חסרות לי סה"כ ( כך חשבתי לעצמי כל הזמן הזה ) -5 נקודות תמימות בשביל לטוס
אחרי 3 פעמים בהן ניגשתי לאותה בחינה בה קיבלתי את אותו ציון בדיוק הבנתי את המסר.
(כן לקח לי הרבה זמן לקלוט) - שככל הנראה ולמרות הכל - לונדון לא מחכה לי....
אז את הפוסט הזה אני מקדישה לסרט "דלתות מסתובבות". כי בחיים כמו בחיים :)
אתה יכול לתכנן עד מחר. אבל ההוא שם למעלה צוחק.
הפוסט הזה מוקדש למיליון החלומות שהזיתי על חיי בלונדון. על ה-LONDON FASHION WEEK
על מגוון חנויות המעצבים, השווקים ומציאות הוינטאג' שהייתי נוברת בהן ומתמוגגת מאושר גדול שמצאתי,
לאנגלית שלי שייחלתי שתקבל את המבטא הבריטי האהוב עליי. לקייט מידלטון ,סטלה מקרתני, וויויאן ווסטווד ומקווין.
גם אם לא צלח, בסופו של דבר עברה עלי שנה מדהימה.
בכל מקרה, בבלוג הזה אני אשתדל לתקשר בעיקר בתמונות. פחות במילים .
אין טוב מויזואליה ורגש שהעולם הזה מעורר בי.
אז נתחיל ממעצבת חדשה יחסית, לי לפחות - Mary Katrantzou , יווניה דווקא שחיה ועובדת בלונדון. איך לא?
העיצובים שלה מאוד מזכירים לי קולקציות עבר של אלכסנדר מקווין. מחמאה אדירה
בעיניי - קולקציה גאונית לחלוטין. זה לקחת הדפסים ולתת להם באמת ובתמים מקום של כבוד. הדפסים שיוצרים
תחושה של תלת מימד ומשתלבים באופן כל כך מדויק עם הגזרה של הבגד. חדשנות . חלל. נשיות עתידנית חזקה.
זו קולקצית אביב 2013 - ready to wear :
כf
פשוט אין לי מילים לתאר את האושר הזה. נשיות כובשת. ההשראה לקולקציה נלקחה מעולם הבולים והמסעות בעולם.
שפה רהוטה ומדוייקת להפליא המשלבת בין הדפס לגיזרה. פשוט מדהים. למותר לציין שהייתי הורגת בשביל ללבוש כל אחת מהשמלות האלה.
נקודה נוספת שאהבתי היא היעדר המאמץ לייצר קולקציה שחושפת כ"כ מעט עור עם כ"כ הרבה סקס אפיל.
אם בדרך כלל הדגשים בעיצוב מושמים על צורתו של הגוף והרצון להדגיש חמוקיים, הרי שכאן מדובר בנשיות
נונשלנטית הנעדרת כל צורך לחשוף חלקי גוף. שאפו למארי. אנחנו עוד נשמע עליה
8 תגובות:
אחלה פוסט. לונדון עוד מחכה לך.
אלון
בהצלחה!
(ונראה שתהיה :)
אני מסכימה עם אלון (לעיל):
פוסט מעניין(ועם ה-touch המיוחד שלך) -- ובעיקר -- לונדון כן מחכה לך. כל דבר בעיתו. סומכת עלייך.
עדי
היי פלר,
Long time...
אחלא פוסט, ממש כיף לקרוא אותו. מרגישים אותך ממנו.
מעניין מאד לקרוא מה עובר עלייך ואיך את מתמודדת יפה עם המציאות.
בהצלחה בכל כיוון שיקרא בדרכך!
עדי
אתם מרגשים אותי נורא. תודה
פליירקה שלי
האופי שלך, האנרגיות, התחכום, השנינות ו-אה נכון - העין הייחודית שלך לאופנה, משפריצים החוצה מכל מילה.
מתי כבר הפוסט הבא?!
נשיקות
ממי אז קודם כל היה כייף להיפגש ככה על הדרך! ב שיהיה בהצלחה את כותבת מעולה
וג ואחרון- בתור מי שגרה בלונדון אני יכולה להגיד לך שלא הפסדת כלום!
נשיקות ותזמיני אותי לרוץ...;)
חחח מקסימה אחת :)
הוסף רשומת תגובה