שוקל לקנות בגדים ברשת ? תחשוב פעמיים, למביני עניין בלבד ואו לחטובים להפליא

לפני כמה ימים שלח לי אחד מחבריי (גבר) לינק לכתבה בדה מרקר במקום להיסחב בקניון - גברים קונים בגדים ברשת
המתייחסת לסבלם המתמשך והאלטרנטיבה המנצחת לטענתם-קניות ברשת. הסיבות לקנות ברשת בעיני רבים:
1. חיסכון בזמן
2. הרבה פחות סבל
3. חיסכון בכסף
אז נכון אינני "חפה מפשע". אני סטייליסטית וברור שיש לי אג'נדה לכתוב פוסט תגובה. מנגד, דווקא בגלל זה חשוב לי לפרוס בפניכם את התמונה הגדולה שתהיו מודעים לחסרונות העומדים בפניכם.
להלן הסיבות בגללן כדאי להוריד את דוושת הגז מהאשראי ועוד יותר נכון - מי מכם באמת יכול להרשות לעצמו לבזבז על רכישות וירטואליות ?

1. 25% בלבד מהגברים (הקונים באינטרנט) אכן יצליחו למצוא פריטים הולמים.

על מנת שתבינו אחת ולתמיד. לכל גבר מבנה גוף טיפוסי שחנן אותו הטבע. או מרובע, או אליפטי או משולש. הגבר הממוצע, זה ששונא לעשות קניות ולא מבין בזה דבר, הוא גם אותו אחד שלא מבין דבר וחצי דבר במבנה הגוף שלו. אין לו שום מושג בגזרות ובאיך פריט כזה או אחר יתיישב על גופו. הסיכוי שתדעו שחולצה מידה L של מותג כזה או אחר תתאים למבנה גופכם הספציפי שואף לאפס. לא נעים לומר אבל - Wake Up & Smell your Coffee
במדידה אמתית בחנות, אתם מודדים מכנסיים ואין לכם מושג אם המכנס מחמיא או שמא קטן/ לוחץ או נראה עליכם"גייז". אז בקניות באינטרנט תדעו אם הבגד טוב? תחשבו פעמיים. יותר סיכוי שתקנו כמה פריטים במינימום זמן. אולי זה יעלה פחות כי אין לידכם מוכרת של קסטרו שתשקר לכם במצח נחושה אבל גם לא יהיה לכם מושג קלוש אם הגזרה טובה עד אשר זו הגיעה אליכם הביתה. בעצם תיקון - גם כאשר זו הגיעה לביתכם לא יהיה לכם מושג. החברים שלכם שיתחילו להעיר הערות על בגדי המלך החדשים הם אלה שיקבעו באם הרכישה הייתה מוצלחת או לא.
אז מה קרה שם ? 75% שהפריט שקניתם או גדול או קטן או חסר משמעות ו"תלוי" על הגוף שלכם מבלי לענות על המשימה היחידה שבגד אמור לענות עליה: להחמיא לכם.

2. כל חברה/מותג ברשת עובדת עם סקלת מידות משתנה ולא פשוט כלל לקלוע

אם יצא לכם להיכנס לחנות ב -EBAY  או כל חנות וירטואלית אחרת וודאי שמתם לב כי גם שם כמו בעולם האמתי נושא המידות הוא מרכיב שמשתנה מחברה אחת לשניה. הפתרון שתמצאו הוא סולם מידות המפרט מהו ה - Small /med/Large שלהם כמו גם יציגו בפניכם את מידות הדוגמן עליהם מוצג הפריט, דבר שייאלץ אתכם לשלוף סרט מדידה למדוד את מידות הגוף שלכם ולהשוות על מנת להבין האם הפריט מתאים לכם או לא. זו אחת הבעיות הידועות בקניית בגדים ברשת אם לא ה- בעיה. יש עשרות חברות המשקיעות מיליונים בפיתוחים טכנולוגיים המנסים לתחלף מדידה באמצעות רובוטים ושלל שיטות מתקדמות למציאות מדומה. מעניין בטירוף אבל עדיין לא כאן. אם לא ניחנתם בחוש טכני עדיף שלא.

המשמעות האמתית העומדת מאחורי מדידה של בגדים :

מדידה היא בעצם תהליך המאפשר התאמה בין קווי המתאר של הגוף שלכם לבין קווי גזרת הבגד.
לכן אם תמשיכו לנהוג כילדים מגודלים ולהימנע ממדידות, אולי תהיו מאושרים אבל תראו כמו שלוכים חסרי מודעות וצורה. בשורה טובה דווקא כן יש : לקחת אתכם חברה שבאמת מבינה בתחום/אשת מקצוע שתדע לבחור פריטים מדויקים ותחתוך לכם את הסיוט למחצית הזמן ומי יודע אולי אפילו תיהנו מזה :) 
אין כמו מבט מצועף של נער אבוד ההופך למבט של גבר בטוח שמרגיש חתיך לפתע וחיוך גדול עולה על פניו ...  אז קניות ברשת? אם יש לכם עודף כסף לבזבז. בהצלחה

3.  בחנות בקניון תוכלו למצוא המלצות לבוש, סגנון וצבע . מה שלא תמצאו בנקל ברשת ...

אחת הבעיות הרווחות של הגבר היא שהוא לא מבין מה מתאים למה. איזה חולצה עם איזה מכנס. איזה צבע עם איזה צבע. וזו בעיה שלא תוכלו לפתור ברשת. אלא אם כן תתחילו להסתובב ברחבי הרשת, לשוטט במגזיני גברים, בלוגים וכיו"ב. לפחות בחנות אמתית תראו קולקציות מסודרות לפי משפחות של צבעים המשתלבים אלה עם אלה וגם המלצות סטיילינג מוצגות על בובות ראווה. בנוסף תמיד תוכלו להתייעץ עם אדם נוסף המסתובב לידכם בחנות.

4. זהירות מקניית מכנסיים ברשת .

מכנסיים זה אולי הפריט המסובך ביותר לקניות נקודה. שלא לומר על סף הבלתי אפשרי בקניה וירטואלית. עדיף שפשוט תימנעו . זה מחייב מדידה במיוחד אם אתם מעל גיל 30 בעלי מבנה גוף גברי - ממוצע - ולא כשל נער חטוב בן 18. אם זה המצב עדיף לקפוץ לחנות הקרובה, למדוד ורק אז לקנות. אחרת בזבוז של זמן וכסף.

 

מתי כן ומה כן מומלץ לקנות ברשת ?

1. אם יש איזה מותג שקניתם בעבר בחו"ל למשל ואתם מכירים את טווח המידות שלו על בשרכם מה שנקרא - זו הזדמנות טובה לקנייה חוזרת. עדיין יש סיכוי גדול לטעות ושתצטרכו להחליף א"כ אבל אם נשארתם באותה מידה מאז הרכישה האחרונה אצלם - סיכוי טוב שתצליחו לקלוע גם הפעם.

2. מעילים. גרביים. תחתונים. בגדי ספורט. אקססוריז

הרשת מקום מוצלח רק למי שנולד חטוב, רזה ושרב פריטי הלבוש נראים עליו טוב בדרך כלל. יש כמה בני תמותה כאלה. רובנו - לא. אם יש לך כרס קטנה, אתה גבוה, נמוך, שמנמן,  ניחנת ברגליים עבות/ זרועות עבות/ צוואר רחב וכיו"ב - ככל הנראה זה לא המקום עבורך.
מה כן קונים שם? כל מה שאינו מחייב FIT טוב למשל תחתוני בוקסר, גרביים, נעלי ספורט, בגדי ספורט, סווטשרטים, מעילים או ג'קטים שנועדו ללבישה מעל חולצה ולא במקום. אקססוריז (חגורות,כובעים,עניבות), מוצרי טיפוח ולא חולצות T. בניגוד למיתוס שטי נראית טוב על כל אחד, בטוחה ששמתם לב שמחצית מהחולצות שלכם רחוקות מלהחמיא לגוף.
נחשו למה ...

אם הגעתם עד הלום, כנראה שאכפת לכם מאיך שאתם נראים ואתם מחפשים אלטרנטיבה לסבל. זה הזמן לתזכר אתכם שאנחנו ב -2013 ואין צורך לסבול. המון גברים מבינים היום שאפשר ורצוי גם אחרת. סטיילינג לגברים הוא שירות אישי וקצר שילמד אתכם להוציא את המקסימום במקום להסתפק במועט.
בלינק הבא תוכלו לתאם פגישה, לשאול שאלות וגם לסגור עניין:
http://members.viplus.com/LandingPage,d917fd5b-0886-4295-8e1c-4b0faf3b054c,18881.aspx?r=1

Cheers Guys

שומע צבעים...

השעה 18:19,  כבר שלושה ימים של גשם כבד. תמיד מפתיע אותי איך בארץ מהיום למחר נהיה חורף.
הכבישים בפלורנטין רעועים ומוכי חפירות, מוצפים באופן שקשה למדיי לחצות את הכביש.
אני מוצאת את עצמי מקפצת במבוכה בין שלוליות דלוחות, הרגליים רטובות לחלוטין.
מלנכוליה של יום ראשון לפנות ערב מטפסת לי במעלה הגרון.
יום ראשון הוא תמיד עבורי תחילתו של שבוע חדש, בלי לטייח - סימנים קטנים לשביזות של יום א'

כנאבקת בכמוסות מלנכוליה קטנות, כבר תקופה ארוכה שיש משהו שמאוד מעסיק אותי,
אני מנסה למצוא איזו פילוסופיה, פסיכולוגיה, אולי תורה אנרגטית שתעזור לי להסביר לעצמי למה זה כ"כ חשוב לי.
מתודולוגיה שתכניס לי קצת סדר בבליל הצבע שאני חיה בו.
בתפיסה שלי - עולם הצבע מקבל פלטת משמעויות רחבה למדיי. הקירות בהם צבעתי את הדירה הקטנה שלי למשל,
מאז משכתי אותם בצבעי אדמה, הדירה מרגישה לי גדולה ורגועה בהרבה, העומס המנטלי שחוויתי בזמנו מרגיש לי היום הרבה יותר נח.
הארון שלי מכיל כמעט כל צבע שתחשבו עליו עם מעט מאוד שחור, באופן כללי צבעוניות קודרת תמיד מרחיקה אותי.  
השחור מסמל עבורי עולם ומלואו, אינסוף ומצד שני ריק נוראי
אם תחשבו על זה לכל צבע יש התחלה וגם סוף. תחושה אסוציאטיבית מדויקת. אתה מביט בירוק למשל ומבין או חווה
אותו כמו שהוא. אתה מביט בשחור ? תחושה שונה לחלוטין. יש התחלה אבל אין שום סוף.
יש צבע אבל אין משמעות ברורה. יש דרמה. יש עצמה אבל עם מנה גדושה של אופל על הדרך...
השחור מתפקד אצלי אחרת. שחור הוא צבע שתמיד פחדתי ממנו.
הקלילות בה המוני אנשים עוטים על עצמם שחור מעוררת בי תמידית תהייה...

מטבעי אני נעצרת אל מול אובייקטים צבעוניים יותר. פסים למשל מעוררים בי פליאה, כאב ראש, יצירתיות
אבל יותר מהכול פשוט גורמים לי לעצור את ההליכה שלי ולבהות ....
אני אוהבת צבעים, טקסטים, צורות, אנשים, אבל כאלה שגורמים לי להשתהות לרגע. לעצור, להסתכל, לבחון.
כחלק מחיפושיי אחר משמעות, נתקלתי בהרצאה מטורפת לגמרי  ב- TED-

הרצאה של בחור צעיר ויצירתי ביותר העונה לשם-  "ניל הארביסון" ואפשר שהוא אחד הסייבורגים הראשונים שתכירו...
הבחור נולד עם תסמונת ראייתית נדירה שנקראת "אכרומטופסיה" - עיוורון צבעים מוחלט.
תחשבו על זה, עבורו בעולם הזה קיימת סקלה אחת ויחידה - בצבע אפור.
הטלוויזיה ? עדיין בשחור לבן, הפרחים, השמיים , האנשים מסביב - כולם אפורים . לא שחוויתי עיוורון צבעים
אבל נדמה שבעיניים שלו - כולם נראים אותו דבר.
הבחור החליט לעשות מעשה וקיבץ סביבו בפרויקט משותף מדען מחשבים ומועצת חכמים מברצלונה.
אוקי אני לא יכול לראות צבעים אמר לעצמו, אבל מה עם לשמוע ???
המועצה פיתחה חיישן צבעים (היושב על ראשו) ומזהה כל צבע העומד לנגד עיניו. החיישן סורק את תדירות הצבע
(סאונד רעשי תדרים) ושולח את התדר המסוים הזה אל צ'יפ המושתל בעורפו.
כך למשל לסגול יש רעש תדרים אחד ולצבע האדום רעש אחר.
אחרי שמונה שנים שההמצאה הזו עובדת - הבחור לימד את עצמו לחוש 360 צבעים ממש כמו בראייה אנושית.
תחילה היה עליו לשנן את "שמות" / התגיות שניתנו לכל צבע, אבל עם הזמן כל המידע הזה הפך לתחושות לדבריו,
המוח המתוחכם שלנו עובד מהר, כבר לא היה עליו לחשוב בתווים, זה הרגע בו הרגיש שהכלי בראשו אינו עוד מכשיר חיצוני,
כי אם חלק מהותי מגופו. העיניים שלו. שלוחה של החושים שלו, הוא התחיל לחלום בצבעים :)
רק אני מחייכת כאן ?
אז איך נראה העולם של ניל אתם שואלים ? גם אותי זה הפתיע.

כשניל הולך לגלריה או למוזיאון אמנות הוא שומע - פיקאסו
האופן בו הוא תופס אוכל למשל השתנה לחלוטין כי הוא יכול להעניק שמע למה שמונח על הצלחת.
הוא יכול להחליט להדביק שיר אהוב עליו למנה מסוימת. הוא יכול להלחין מוזיקה לאוכל שלו.
גם האופן בו הוא מתלבש השתנה מאז.
אם פעם הוא היה מתלבש כך שייראה יפה. היום הוא מתלבש כך שיישמע לו יפה.
תפיסת "היופי" שלו השתנתה כליל כי בעיניו יש אנשים שנראים יפה אבל נשמעים "נורא" .
עקרונית "יופי" הוא מושג המושתת על איזון, סימטריה והרמוניה נתפסת אצל כולנו. הרי כולנו מכנים אנשים
מסוימים כ"יפים". מעניין לחשוב שבמקרה של ניל לשמע של אדם מסוים תפקיד מכריע ברמת המשיכה שלו אליו.
אם תיכנסו להרצאה שלו , אני בטוחה כי עיוור צבעים תהיה הקונוטציה האחרונה שתעלה בראשכם.
הוא מתלבש כמו אדם עם עולם מושגים עשיר וצבעוני ביותר, וודאי לא כמו עיוור צבעים למען השם.
הוא נראה שמח, מלא חיוניות, אנרגטי ואין ספק כי עולם הצבע קיבל אצלו משמעות המתעלה על שלנו.
ניל לא עצר שם אגב. מדוע לא לפתח את מה שהיכולות שלנו מאפשרות לקלוט ?
הוא הקים קרן שתעודד אנשים להפוך לסייבורגים :) נשמע הזוי ?
קרן שתסייע לאנשים להרחיב את החושים שלהם ע"י שימוש בטכנולוגיה שהיא חלק מהגוף. אני מצטטת :
"אני חושב שהחיים יהיו הרבה יותר מרתקים כשנפסיק ליצור אפליקציות עבור טלפונים ניידים ונתחיל ליצור
אפליקציות עבור הגוף שלנו עצמו. אני חושב שזה יהיה שינוי מאד מאד גדול שנחווה במהלך המאה הנוכחית.
כך שאני מעודד אתכם לחשוב על אילו חושים אתם הייתם רוצים להרחיב"

עם אנשים מדהימים כמו ניל , נדמה כי מצאתי את התשובה לשאלה שלי.
להתמסר לצבע. לפנות לו את כיסא הנהג בחיים שלנו. לבזוק אותו במנות קטנות בהתנהלות היומיומית.
לתת לו מקום של כבוד. מקום בו אנחנו מעודדים אותו לאתגר את מה שהחושים מאפשרים לנו לקלוט.
תודה ניל. לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר.

ואם בענייני אנשים מדהימים עסקינן -
את מרק ג'ייקובס אין צורך להציג. ככל הנראה הגברבר היחיד על הפלנטה הזו (שאינו סקוטי) המעז
לעטות על עצמו חצאית ברגיל. קבלו את קולקציית האביב שלו ללואי ויטון.
גאון כבר אמרתי ?

4 גרמי מדרגות ענקיים הוצבו בחלל התצוגה ופלטו אל מסלול שחמט צהוב עשרות דוגמניות.
במיצג שנראה יותר כמעלית שמימית, ירדו להן זוגות זוגות. נתינות כוכב אחר, חלל חיצון שבאו לביקור.
הקולקציה נראתה כהומאז' מודרני לרוח הסיקסטיז ולזרם האופ-ארט בפרט.
OP ART (אמנות אופטית)- זרם אמנות חזותית היוצרת חווייה אסתטית ומבוססת על משחקי גאומטריה
ואשליה אופטית.
פועל על הצופה בכדי לייצר אשליות רבות רושם המקנות תחושה "מוזרה" ורבת פלא.
אחת הדרכים היא מיזוג מישורים שונים בתמונה ובאופן שלכאורה סותר את ההיגיון.
השימוש בצבע במסגרת של אמנות אופ ארט יוצר ניגודים סותרים, המעוותים את התפיסה של האדם
ולעתים יוצרים אפקט תלת ממדי.
ובעברית - עיסוי לעיניים ולמוח.

וכך היה.
במלאכת חייטות מדוקדקת ניכרו שלל דיטיילים של גלוי וניסתר, משחקי שקיפויות, תיפורים סיזיפיים
המדמים טקסטורה , כאלה שהעין תבחין בהם רק מקרוב,
מערבולת ויזואלית של קרוב-רחוק, וריאציות פוקוס. אוירה קוסמית. עולם פנטסטי.

מה אתם אומרים על הרעיון של ניל ?

Cheers

  fleur