סיכום טרנדים 2012. חורף. סילבסטר. לוהטטט

שלישי בוקר קר ררר....המדינה עצרה מלכת...
"נתיבי איילון נחסמו וכביש מס' 1 נסגר משפירים, עשרות אלפי נהגים תקועים בפקקי תנועה באזור המרכז.
נחל הירקון ואיילון הגיעו לגבול הקיבולת. חשש לשיטפונות" - דיווח לייב בכל מהדורות הבוקר...

עם בוקר כזה - מי זוכר בכלל ? אבל שבוע שעבר קידמנו כניסתה של שנה חדשה. חגיגות סילבסטר. ספירה לאחור
למי מכם שעושים עם עצמם סיכום שנתי מנטאלי, מעלים בראשם את חוויות השנה שעברה ותוהים עם עצמם
מהן המטרות לשנה הקרובה - מקדישה לכם תמצות טרנדים לשנת 2012.
כמדינת לבאנט אליה הכל מגיע באיחור מאירופה ומבירות האופנה בעולם, אין זה מפתיע כי חלק מדגימות הסטייל שתראו
כאן יעלו זיכרונות חביבים כי פגשתם אותם במהלך השנה שעברה - במגוון רשתות האופנה והבוטיקים בארץ.
מנגד - חלקן ייראו לכם מאוד רלוונטיות שהרי הן עדיין שוכבות בציפייה גדולה על המדפים בימים אלה ממש.

10,9,8,7,6,5 - מתחילים :

יריית הפתיחה שייכת ל - Burberry Prorsum - Fall 2012 ready to wear
קולקציה חורפית אירופאית, טייק אוף אלגנטי ומוצלח במיוחד למעיל הטרנץ' המוכר. אלמנט מבוסס רקע צבאי
שעבר גלגול יפהפה ומובא לנו כאן כפריט אלגנטי, מלכותי, ייצוגי.

 הפפיון. שהציף אותנו השנה לעייפה. ברברי נתנו כאן תרגום חינני - כשהוא נלבש מעל המעיל, מעל הבלייזר, מעל האאוטפיט.

בניגוד לביטוי המשמים שנתנו לו הרשתות - שם "תקעו" אותו בכל צורה אפשרית ושללו ממנו קונטקסט פונקציונלי.

עולם של צבע. שילובי צבע מנוגדים: קרים, קודרים עם נגיעות אדמה חמות - DEEP BLUE, אפורים, ירוקים

עם נגיעות חום עמוק, חרדל, צהוב ומפוספס... אפשר אגב שצבע החרדל - נראה לכם נחשק בזמנו...
במציאות העולל הצהוב מחייב התייחסות סקפטית למדיי. שהרי אינו מחמיא לרב דיירי הפלנטה :
רב רובנו בישראל נולדנו "צהובי" עור והשימוש בחרדל כתוסף ויזואלי גורר אותנו ל"הצהבה" וחיוורון רופסים.

קטיפה. חליפות קטיפה גבריות יפהפיות.

נשיות מוקצנת. במקרה של ברברי תראו זאת בצורה של פריטים מדגישי מותן מרחיקי לכת ומקציני אגן.
הדגשת המותן הן בגזרה והן באבזור. כתפיים מודגשות המעלות בנו זיכרונות לשנות ה-80: Dress for Success
גזרת הפפלום החיננית (חובקת מותן ומתרחבת החוצה כקוראת תיגר לצד השני)

לוק השכבות. טרנד נוסף החביב עלי במיוחד. סגנון לבוש עמוס יותר, גיבוב פריטים אחד על גבי השני.
חליפה אלגנטית ומעליה עטוי מעיל קז'ואל דווקא. חיבור מפתיע שמעלה תהייה. הבטן רוקעת תחילה לקונטראסט-
אבל מוכרחים להודות. עובד כאן נפלא.

חיות. הדפסי חיות שנראים כאן המון לאחרונה, בכל פיסת קניינות אורבאנית. טייק אוף נאיבי, מקסים ושובה לב.
מראה "הילדה הטובה" מתעורר לחיים ומושך אותנו לקחת בו חלק.
שימו לב למטריית הג'נטלמן שראשה עוצב כברווז. אוחז בה בצורה נונשלנטית כאילו היתה פה מאז ומתמיד.
רמז לאציל האנגלי שיוצא לצוד חבוש בכובע קסקט.

ניטים. זוועות או לא להיות. החוכמה הגדולה בניסיון לצעוד את מצעד האופנה היא היכולת לאסוף אליך פיסה של טרנד
ולאמץ אותה בטונציה מינורית. כמו כאן למשל, הטרנד שולב בז'רגון מינימליסטי נחשק: בתיק. על כפפות יד. על מוט מטרייה.
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. רק כך ובשום פנים ואופן לא אחרת. לאמץ ומייד.

מכאן נצפין לקולקציית Gucci - Fall 2012 ready to wear :
בארוק .עור .שחור - כיאה לאחיו האמנותי ששלט באירופה הקלאסית (מאה ה-15-16), אל לה Baroco
השפעות מוטות ויזואליה דראמטית, דינאמית, עשירה על גבול הגרוטסק.

קטיפה מודפת, בדי יוקרה מצועצעים. פונים אל הרגש והדמיון כמבקשים לשבות ולהקסים את עין המתבונן.

ריץ' ביץ' במיטבה.

לקינוח קצת סטריט וור של Balenciaga - Fall 2012 ready to wear  

ניאון. פופ וגראנג' . קז'ואל בניחוח בועט. מלחמת הכוכבים. אוברסייזד סווטשרטס בלוק דארק מלוכלך

שמתכתב היטב עם הלך הרוח העולמי של 2011-12 : חוסר נוחות בנוגע לאי השויון ורתיעה כללית ממצבה של החברה. 

זהו לבינתיים.

שתהיה לנו שנה חמימה. תיכף בחירות אבל מי רוצה לחשוב על זה.

עוד שנה עברה לה בלי שהפסקנו להניד עפעף.

כתבו לי מה אימצתם לארון הפרטי שלכם ?

cheers

הגברים של דיוויד ששון: כשלגון צבעוני שרציתי לנגוס בו...

רביעי בבוקר. בניגוד לבקרים אחרים, קיפצצתי מהמיטה כמבועתת לאחר.
מקלחת חמה. כוס קפה. גרנולה - יוגורט עזים. ויאללה לשבוע האופנה ת"א 2012
איזה כיף של בוקר (תהיתי) ... ישובה במיטב מחלצותיי באוהל המבקרים. שחור ומושקע. סיגריה ביד, הפוך בשניה.
מימיני מעצב מוביל שבא לפרגן לעמיתיו המציגים, משמאלי ערב רב של מוזמנים חגיגיים, ממתינים לתצוגה הפותחת.
מה רע לי בחיים ? ת'כלס...
מתחם גינדי (שוק הסיטונאים הישן) מעולם לא נראה טוב יותר. ערב רב של מעצבים, קולגות ושלל אושיות אופנה ובידור מילאו את החלל.
יש כמה תצוגות טובות ביותר בשבוע הזה. אספר לכם על כך בניחותא במהלך הסופ"ש.
אבל בינתיים חייבת ציוץ על התצוגה של דיוויד ששון - תצוגת הגברים של היום. שתיים בצהריים:
הגברים של דיוויד נראו בעיניי כשלגונים קיציים של צבע. ארטיקים שהעלו בי חשק עז לתת בהם ביס.
לו רק ידע הגבר הישראלי הטיפוסי, זה שאינו חפץ כלל "להתלבש". זה שרוצה להצליח עם המין השני אבל אין לו כוח להתאמץ על החיים שלו.
לו רק ידע הגבר הזה - כמה אופציות יש לו אל מול המין המקביל הצופה בו.
אך, לו רק ידע - היה נוהג בנו אחרת לגמרי ....
לו רק ידע כמה החיים שלו יכלו להיראות אחרת, אם רק היה עוטה על עצמו נראות מחשמלת בבואו לצאת מן הבית.
כמה כוח ? ככה חסרה מודעות. כמה בזבוז. כמה הזדמנויות להמם אותנו..... ואיי ואיי ואיי
שלגונים שרציתי לנגוס בהם אני אגיד את זה שוב :) למקרה שפספסת - הגבר הישראלי
מסקנה חותכת אחת. סיפור או קונספט מורכב לא ממש היה שם מאחורי הקלעים.
הביצוע עדיין לא מושלם. בכל זאת, חייטות לחליפה הגברית היא משימה לא פשוטה.
מה שכן - היתה שם קולקציה צבעונית, מעוררת, מבודלת ויותר מהכל - לבישה.
הרגיש לי כמו תמצית מחטבת דימוי של הגברבר הצבר.
שני דגמים מוצלחים במיוחד של חולצות טוניקה סגלגלה וירוקה. נעלי אוקספורד מצוינות. לוק מחויט, חליפות, פפיונים, צווארונים בצבע, ג'קטים. אין כמעט צבע פנטון שנעדר שם.
לא אכביר במילים הפעם מפאת קוצר בזמן. מעבירה מחר הרצאת סטיילינג. קהל של סינגלים באיזה לופט פה בעיר.
WOW.... כמה דברים שיש לי לומר למחר...
יש כאן מעצבים עם חזון חדש עבורך. רק תפתח את האוזניים להאזין לסיפור החדש שלהם.
אולי רק קצת תתרחק מהרצינות הקולקטיבית. אולי מהרגלי זהות מוטמעי צבא. או יותר גרוע מהחשש הבלוי שיחשבו אותך הומו.
מה אכפת לך ילד ? תתפתח ....תגדל .... יש עולם מתפעם שם בחוץ. מחכה בדריכות שתפגוש בו.

על החתום - אני ועוד כמה נשים שאפשר שיסכימו איתי.
מחכות שתשקיעו. שתיגעו בנו - נשות ישראל.

cheers

THE PERFECT FIT

דיוק, טולרנטיות ורצון שדברים יסתדרו - "איזו יכולת מדהימה יש לך" 
(אמרה לי דנה, החברה החדשה שפלשה לחיי בחודשים האחרונים)

מה טוב בלרצות לסדר כל הזמן את הסיטואציה ? אני אומרת לה...איפה האמת? אני שואלת..

איפה היכולת שלי לקבל את המציאות כמו שהיא ? בלי צורך לשנות אותה כראות עיניי. פשוט לקבל, זה לא פחות חשוב ?

למה תמיד להבין את הצד השני ? איפה עמוד השדרה שלי? איפה האותנטיות נכנסת לתמונה, אם בכלל ?

מה עם האני שלי ? מה עם קודם כל לראות את עצמי למען השם. למה לראות מישהו אחר כ"כ שונה ממני ?

עושה הכל הפוך. מצייר שחור-לבן. למה לנסות לראות גוון אדום בתוך מונוכרומאטיות ?

לא עדיף לראות שמדובר בשחור-לבן ? להבין שזה שחור-לבן ? שזו סקלה אחרת לגמרי ? כזו שהיא שונה לחלוטין ???

מה יש לך לנסות לסדר מציאות שבכלל לא רוצה שיסדרו אותה ? למה לתקן ?

אולי זה בכלל לא שבור וזו רק את שככה מסתכלת?

מי בכלל אמר שצריך לתקן. מה פה לתקן אני שואלת. מה יש לתקן

אם זה עומד מולי ולא רוצה שיתקנו אותו. ועוד פחות רוצה להבין. אז מה אני ככה מתערבת?

זה חיים של מישהו אחר. מעצב. צייר. אומן – חיים שלמים הוא חי שם לפניי. אז אני באה לו עם הפתרונות שלי ?

כל  הכבוד לי. לא אין לתאר אותי. באמת כל הכבוד :)

המון קבועים היו שם. סטטיסטים של מודל לינארי. אני חושבת לעצמי. וראיתי אותם כל הזמן. זה לא שהייתי עיוורת...

ספייס שלמען הדיון התאורטי - נדמה אותו לריבוע למשל. ריבוע לא יכול פתאום מחר בבוקר להפוך למשולש.

זה הטבע שמראש חנן אותנו מושלמים מדויקים כמו שאנחנו. אבן אובלית נולדה ככה כמות שהיא. עגולה, רכה ונשית.

וככה כמות שהיא - מושלמת. חיה ונושמת חיים. והנה גל בא ושוטף אותה. והיא מתעגלת לה כל יום עוד קצת עם הזמן.

היא בטח לא נהיית מרובעת פתאום. את צריכה להבין דברים כאלה מותק. את פשוט צריכה להבין

אז מה עכשיו? אני שואלת את דנה...מה עכשיו? שוב לצלול ? שוב לצייר איזה שיר? שוב לקחת מרובע.

לנסות להפוך שחור לבן ל- צבע ? שוב ? באמת לנסות שוב, את חושבת ???

את לא חושבת שזה מוגזם קצת הניסיונות שלי ? שזה אולי מצביע על חוסר דיוק באישיות ?

אולי אני צריכה פשוט להפסיק להשתדל ? אולי המסקנה האמתית כאן היא לא אחרת מאשר דיייי  ?

סימן קריאה. סוף פסוק?

שווה לי להמשיך בצורת הראייה הזאת ?

לקחת צ'אנסים בטירוף. לשים את עצמי על גרדום אקספרימנטים ? אולי עדיף לסגת....תוהה. חושבת...עוד לא החלטתי. 

מחר יום חדש.מחר נחליט לאן נושבת הרוח. מחר נצא לרוץ . מחר מפסיקה לעשן. מחר. כן, למה לא. מחר.

זה טוב מחר

אם נכנסתם לחנות יפה בעיר . הרימו עיניכם אל המדף העליון. שם יושבים להם בניחותא חלקיקים יפים של צבע וצורה.
שלפו לכם פריט מהמדף העליון וקודם כל הביטו בו. הוא גזור בצורה מסוימת. זה אומר שיש לו צורה
הוא טבול בצבע מסוים. זה אומר שיש לו צבע. הוא יושב על הגוף שלכם בצורה מסוימת. זה אומר דבר פשוט :
שתי אופציות בלבד. אולי בעצם רק אחת : או שהוא יושב טוב או שלא. אה כן - תתעלמו מהמוכרת . 
היא רק מנסה למכור לכם "התאמה".  תאמר לכם "איך זה בא עליכם טוב". תצייר לכם תמונה של פרפקט פיט.
נא להתעלם ממנה ! אין טעם לנסות להפוך טופ שגזור בצורה מרובעת. לשים על הגוף המשולש שלכם ולקוות שיעבוד.
זה לא יעבוד. כנראה גם שלא צריך לעבוד. זה היופי. החולצה כמו שהיא שם מונחת - מושלמת. ואתם לא פחות .
זה הסוד הגדול בלדעת להתלבש טוב אני חושבת. זה הסוד הגדול בעולם. להביט בשלל הגדול המונח לו. 
לאכול אותו - קצת בעיניים. לשמוע אותו - קצת באוזניים. אבל בסוף לחפש את האחד הטוטלי.
זה שבלי לדעת למה פשוט ירגיש לכם נכון.
זה שיתיישב על הגוף שלכם בלי טיפה אחת קטנה של מאמץ. והפיגורה שלכם ? אוי הפיגורה. 
בתוך האחד הזה - היא פשוט נראית לכם מושלם. זה מה שאני קוראת לו - THE PERFECT FIT
וזו התחושה אחריה אני נוהה. כל יום. כל רגע. כל מחר

בנימה של מחר. כבר משבת זה חג. חג של אור. אור חדש. אולי אור כחול ? אולי אורות מהבהבים,

כאלה של צהוב-כחול-אדום. שלושה צבעי יסוד. שלושה צבעים מהם כל העולם כולו נברא.

שלושה מיוחדים שכשמחברים אותם – הפלא ופלא . נוצר מהם אפור-שחור. ואם תקרינו אור ?  

או אז נהיה – לבן.

איזה יופי של לבן. שחור. ושוב לבן. יום. לילה. ואז שוב פעם . כנראה גם לא הפעם האחרונה...

יהיה שם עוד פעם –  יום.

חנוכה שמח.

Cheers