החזה שלי קטן מידי. יש לי טוסיק גדול. עור פנים מקומט. אני נמוך ואין לי ריבועים בבטן

חברה שלי העבירה אלי את הסרטון הזה. והדבר הראשון שכתבתי בתגובה היה : ח ז ק !!!
ללא ספק אחד החזקים שראיתי לאחרונה. וודאי אם מדובר בפעילות שיווקית של חברה מסחרית כזו או אחרת ...

הסרטון הופק ע"י חברת Dove . כחלק מפעילות תדמיתית לקדם דימוי גוף חיובי בקרב נשים ...
כל אופן, הסרט הוא מעין סוג של ניסוי חברתי שכזה בקרב נשים.
המשווה בין איור שנעשה כשאשה מתארת את עצמה לעומת איור של מישהו זר המתאר אותה. קודם כל רעיון גדול בעיני!
חיסרון גדול של הסרטון הזה הוא היעדר גברים בניסוי הזה. אין לי ספק בכלל שגם אם היו לוקחים גברים ומעבירים אותם את המבחן הזה, היינו מקבלים תוצאות דומות למדיי. אולי סטיית תקן קטנה יותר.
מחצית מהאנשים שמגיעים אלי לסטיילינג הם גברים. אני מודדת עליהם בגדים, מנסה גזרה כזו, גזרה אחרת, מראה להם אופציות ללוק חדש שלהם עם עצמם, מדובר בתהליך אינטימי למדיי. אתה מתלבש / מתפשט ליד מישהו אחר
ולומד להסתכל אחרת לגמרי על הגוף שלך. או לפחות אחרת לגמרי מאיך שאתה "רגיל" להביט בו... תסמכו עלי שאני אומרת לכם שיש מעט מאוד אנשים (נשים וגברים) שה"אני במראה" שלהם זהה לחלוטין ל"אני" הפיזי האמתי....
התפיסה העצמית שלנו היא בגדר תופעה שבירה ומורכבת. אין טוב מסיפור אישי על לקוחה שלי. בלי לחשוף פרטים. מוטב אם אומר לכם שהאשה לא נופלת במראה מדוגמנית סטנדרטית.דקיקה כגבעול, תמירה ורזונת. יפהפייה אמיתית. שיער אדמוני מטמטם. עיניים בהירות עמוקות שמייד צוללים לתוכן. אבל הפער בין העיניים שלה לשלי  - גדול בהחלט. 
תנוחות הגוף שלכם. היציבה. מנח הכתפיים. הגב. שפת הגוף שלכם. שפה ויזואלית שמושפעת לחלוטין מהדימוי העצמי שלכם. הדרך בה תניחו בגד בכדי להסתיר חלק גוף כזה או אחר, או הפוך תבליטו, הצבעים שתשימו. הם מספרים עליכם איזשהו סיפור. הכבדות או שמא הקלילות בה תניחו את כפות הרגליים שלכם על פני האדמה מעבירים עליכם אוקיינוס שלם של אינפורמציה . את כל אלה אפשר גם אפשר לראות על כל אחד ואחד מכם...
גם עלי כמובן. גם עלי

אחת הנשים אומרת בסרט - "אמא שלי תמיד אמרה לי שיש לי לסת חזקה"....
למי מאיתנו אין אמא שאמרה לנו דברים כאלה ואחרים בנוגע לגוף שלנו. אין אשה שאין לה מערכת יחסים מורכבת משהו עם אמא שלה... ההורים שלנו תמיד "נופלים" בזמן הילדות שלנו ומשליכים עלינו תחושות אישיות שלהם עם עצמם.
על הדרך (בלי להתכוון כמובן) יוצרים אצלנו דימוי כזה או אחר ומשייפים גם לרעה את המבט העצמי שלנו.
אם נחזור ללקוחה שלי, אמא שלה והמשפחה כולה תמיד אמרו לה שהרגליים שלה לבנות מידי. כן כן אני לא צוחקת בכלל.... יש לה גוון עור לבן שקפקף . זה הוביל לכך שעד גיל 40 היא לא חשפה רגליים. כמובן שעצרתי את התופעה הזו.

כשהייתי בתיכון היה לי חזה DD. הייתי רזונת עם חזה ענק.
כמו אתמול אני זוכרת איך ירדתי במדרגות הרחבה של ב"הס זוכה להערות  צחוק על גודל החזה שלי. מאוחר יותר אפילו רצה עלי שמועה שעשיתי הגדלת חזה. כמתבגרת בתיכון למותר לציין שלא ממש נהניתי מהשמועה הזו. 
כתגובה לדבר הזה פיתחתי תנועת כתפיים מיוחדת: אני מטה אותן פנימה. להסתיר את גודל החזה כביכול.
18 שנה א"כ (ואין לי DD כבר. עם השנים החזה קטן בכמה מידות) ועדיין קורה לעתים שחברים מעירים לי שאני הולכת כפוף ...18 שנה א"כ. אבל הגוף ? לא שכח. הוא עדיין זוכר מתבגרת שהרגישה נורא לא בנח (לא להאמין) עם החזה שלה ...

כל אופן, הסרטון הזה הפך לויראלי וצבר מליוני צפיות. וים תגובות לכאן ולכאן. ציניות המגנות את הפעילות וגורסות כי לDove  כמובן לא מזיז מאיך נשים מרגישות עם הגוף שלהן...הם עושים זאת לטובת מכר מוצרים כמובן. והחצי השני אוהד בטירוף... אני בין אוהדי הסרטון הזה דווקא. אולי כי בעבודה שלי אני פוגשת את הדבר הזה כל הזמן. כי לא אכפת לי מי עומד מאחורי הסרטון הזה. הם הצליחו להעביר מסר בצורה סופר מדויקת.
מה שהרב מפספסים למצער זה בדיוק מה DOVE מעבירים בסרטון הזה. (ולא אני לא מקבלת עמלות פרסום מ...) מבטיחה. 
אנחנו יותר "יפים" ממה שאנחנו חושבים
אנחנו יותר "יפים" ממה שאנחנו אומרים
אנחנו "יפים" בדיוק אבל בדיוק כמו שאנחנו
וחלק גדול מהזמן אנחנו לא יודעים לראות את זה

אין מבנה גוף אופטימלי. כמו שאין צורת פנים אופטימלית.
מיתוס היופי מצליח להחליש את כולנו. הוא משאיר חללים על כל שעל. תקשורת המונים מתווה לנו היסטוריה ארוכה של מודל גוף חדגוני. יש לי ציצי קטן מידי. יש לי טוסיק גדול מידי. יש לי עור פנים מקומט. אין לי ריבועים בבטן. יש לי אזניים גדולות. אני נמוך !!! #####  אני יודעת... השיער שלי מציק לי בטירוף.... הוא לא מלא כפי שהייתי רוצה. וגם אין לו ברק.

החולצה בתוך המכנסיים או בחוץ ?

בניגוד לאירופה ולארה"ב  - קוד הלבוש העסקי המקובל כאן משוחרר בהרבה ואינו מעוגן בחוקים ברורים. מסיבות אלה מרבית גברברי ישראל יעדיפו נוחות וסגנון קליל. כזה שלא יזיעו בו וירגישו בנח להסתובב בו על פני רב שעות היום. אבל גם כשמדובר בסגנון קליל כמו בארץ - יש כמה חוקי בסיס שראוי לתת עליהם את הדעת. יש קו עדין שמפריד בין קליל "מהודק" לקליל מרושל - כזה שבלי לשים לב מייצר תדמית רעועה שאינה מכבדת.
באירופה עתירת ההיסטוריה והטקסטיל - ידע כזה עובר בתורשה, בדומה לתורה שבעל פה שעוברת מאב לבן או מאם לבנה...בישראל -מדינה צעירה ומוכה קיומית, אין זה מפתיע כי התושב"ע נוגעת במחוזות אחרים...אנחנו עסוקים בלהמציא ולשרוד. אנחנו פחות מתעסקים באיך שאנחנו נראים או במה אנחנו משדרים וחבל..רובכם חוצים את הקו העדין הזה שבין קליל למרושל: לובשים החולצה מחוץ למכנס וחושבים שסגרתם ענין. שקר גס כלשהו DUDES. וזה לא נראה טוב. המראה כשל סוחר עייף, סוכן מכירות מרופט. שולח מסר של גבר שאינו לוקח רגע לדאוג לעצמו...אם אספור את קווי הקימוט על החולצה מחוץ למכנסיים שלכם - אידע לנחש בדיוק מה עשיתם מרגע שיצאתם הבוקר מהבית... מה עבר עליכם ? 
מתי אכלתם ? מה שתיתם ? ועם כמה אנשים נפגשתם במהלך היום ....
לא צוחקת - את כל אלה מעבירה חולצה עייפה, מקומטת ומחוץ למכנסיים -אחת .
זה לא המסר שתרצו להקרין החוצה. איך כן עושים את זה ? כמה נקודות שזה MUST לזכור :

1. חולצה מחוץ למכנסיים - לא מטשטשת את קיומה של הבטן. 

מיתוס גברי מוביל הוא שחולצה מחוץ למכנסיים גורמת לכם להראות טוב יותר. מסייעת לטשטש בטן ובאופן כללי מייצרת מראה מחמיא יותר לגוף....טעות ענקית .

חולצה בחוץ מחלקת את הגוף בצורה שאינה מאוזנת. מאריכה פלג גוף עליון ומקצרת רגליים...או אז גברים שאינם גבוהים - ייראו נמוכים יותר. גברים עגלגלים ייראו חסרי מותן. בעלי בטן הרוצים לטשטש אותה - חולצה בחוץ לא רק שאינה מסתירה בטן - כי אם מדגישה אותה דווקא. בנוסף - באופן כללי אתם נראים רחבים יותר ולא במובן המחמיא של המילה. כמו בלוק גדול חסר צורה עם מבנה שאינו פרופורציונאלי. הרעיון הבסיסי שצריך להנחות אתכם בלבוש - הוא קודם כל לייצר איזון, פרופורציה בין כל חלקי הגוף שלכם. בעיקר בין הטורסו לרגליים.

2. איך תדעו שזו חולצה שנועדה ללבישה מחוץ למכנס ?

חולצות שנועדו ללבישה פנימית הן ארוכות יותר ועוצבו מראש עם סיומת ישרה. ואז אם תלבשו אותן מחוץ למכנסיים - הן מגיעות מתחת לכיסי המכנס וזה לא נראה טוב. ( מאריך טורסו יתר על המידה ) וזה מה שגורם למראה המרושל. פשוט כי האורך שלהן מצביע על כך שנועדו לשבת בתוך המכנס. שיהיה לכם נח להסתובב, לנוע בחופשיות מבלי לדאוג שהיא נשלפת החוצה. 

דוגמה מצוינת להבדל בין השתיים :

שמאל - ארוכה מידי. מגיעה עד מתחת לכיסי המכנס. סימן שעוצבה לשבת בפנים. ועל כן כשנלבשת בחוץ - יוצרת מראה מרושל ומיותר ...

ימין - עוצבה מראש קצרה יותר ואז נועדה לשבת בחוץ.  מגיעה עד מפתח כיסי המכנס. שימו לב איך מבנה הגוף מקבל צורה אחרת ...

שמאל - פלג גוף עליון כבד, רחב ומגושם. לעומת ימין - קרוב לגוף, חלוקה נכונה של הגוף. מחמיא לגוף.

חולצות שהסיומת שלהם גזורה בצורה מעוגלת - כמו זו למשל - נועדו להילבש מחוץ למכנס.

גם אם תנסו להכניס אותה - זה לא יעבוד לכם. כי השוליים העגולים שלה ישלפו אותה החוצה כל הזמן....

רובכם מסתובבים ככה כל היום....תתאמצו שניה ותכניסו אותה פנימה או שתעשו את זה כמו שצריך ותלבשו אחת שנועדה לשבת בחוץ.

תהיו בטוחים שגברים שמעריכים את עצמם לא מסתובבים ככה. וגברים אחרים שמבינים ענין ישימו לב לסממן הקטן שמאפיין את עמיתיהם חסרי החן.... תבחרו להיות בצד הנכון של המתרס - זה שמבין ענין.  לא תורה מסיני...

בקיצור - ימין - אחלה. שמאל - לא טוב

2. חולצות פולו - תמיד להעדיף בפנים. אפשר גם מחוץ למכנס אבל שוב - הקפידו על אורך נכון של חולצה. כזה המגיע עד למפתח כיסי המכנס שלכם. לא ארוך יותר. להלן דוגמאות : 

3. בא לכם על סגנון משוחרר ונח ? לכו על מראה השכבות וכמו שצריך :

אורך נכון של חולצה...תחליפו המכופתרת באיזה קרדיגן / סוודר / ג'קט מדליק פתוח מעל....

ימין - מכופתרת פתוחה מעל טי שירט. מראה זרוק כמו שאתם אוהבים אבל באורך נכון.

שמאל - קרדיגן מעל מכופתרת/ מעל טי שירט. מראה השכבות מצוין לגברים שרוצים לייצר נראות מחוטבת יותר וטורסו בנוי ומוצק.

למי שחש עגלגל ורוצה לחטב את עצמו - מראה השכבות מומלץ ביותר.

בהצלחה ופסח שמח...

אם אהבתם - תעשו LIKE

אם יש שאלות שמציקות לכם, מוזמנים לשאול ולהגיב בבלוג ובדף הפייסבוק שלי.

למי מכם שלא נרשם לבלוג עדיין - זה הזמן. כך תוכלו לקבל עדכונים שוטפים

של אחת לשבועיים ולהישאר מעודכנים.

Cheers Guys

חוק השילוש הקדוש - לגברים